בראשית, פרק כ״ג, פסוק ד׳

אברהם פונה אל בני חת בענווה ומציג בפניהם את מורכבות מעמדו באומרו גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם. הוא מדגיש כי למרות היותו זר נטול נחלת אבות הוא גם תושב ותיק, ורומז להם שאם לא יאפשרו לו לרכוש קרקע בכסף, הוא יטול אותה מכוח הבטחת ה'. בקשתו תְּנּוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם אינה דרישה למתנת חינם, אלא בקשת רשות מראשי הקהילה להקים חלקה משפחתית פרטית וקבועה, שתהווה את הקשר הנצחי והראשון שלו לארץ. הוא מבהיר כי מטרתו היא קבורה בלבד ולא השתלטות חקלאית, ומבקש וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי כדי לעורר את רחמיהם ולהביא את המתה לקבורה הולמת. הצגת הבקשה כצורך אנושי דחוף ופשוט נועדה גם להסתיר את רצונו הספציפי במערת המכפלה, כדי למנוע מהם להפקיע את מחירה.