כשאתם רוצים לזכור אדם מיוחד שעשה המון דברים טובים, מה הדבר הראשון שאתם עושים? הפרידה משרה אמנו מתרחשת ממש בסמוך לאירוע של עקידת יצחק. התורה מספרת לנו שהיא נפטרה בְּקִרְיַת אַרְבַּע. למה קוראים לעיר הזאת ככה? החכמים מסבירים שפעם חי שם אדם ענק שקראו לו ארבע, והוא היה האדון של העיר. העיר הזאת מוכרת לנו גם בשם הִוא חֶבְרוֹן, והיא נמצאת בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. התורה מציינת את המיקום המדויק כדי להראות לנו כמה גדולה הייתה הזכות של שרה לסיים את חייה ולהיקבר דווקא בארץ ישראל הקדושה.
כששרה נפטרה, נאמר וַיָּבֹא אַבְרָהָם. מאיפה הוא בא? אברהם לא היה לידה באותו רגע. הוא הגיע ממקום אחר, כנראה מהר המוריה או מהבית שלו בבאר שבע, וברגע ששמע את הבשורה העצובה הוא מיהר לעשות את הדרך לחברון.
כשאברהם מגיע, הוא ניגש לִסְפֹּד לשרה, כלומר לעמוד מול כולם ולספר על המעשים הטובים שלה, ורק אחר כך מתחיל וְלִבְכֹּתָהּ, כלומר לבכות עליה. זה קצת מפתיע, הרי בדרך כלל כשעצובים קודם כל בוכים, ורק אחר כך מצליחים לדבר. אבל אצל אנשים צדיקים מאוד כמו שרה, האובדן הגדול הוא של החכמה והטוב שלהם. לכן אברהם קודם כל סיפר בשבחה של שרה, ומתוך הדיבור על כל הדברים הנפלאים שעשתה, הוא הבין עד כמה היא תחסר לו ולעולם כולו, ואז התעורר בו הבכי.