קרה לכם פעם שהייתם צריכים לפגוש מישהו ובלב הרגשתם פחד גדול, אפילו שהבטיחו לכם שהכול יהיה בסדר? זה בדיוק מה שהרגיש יעקב כשהוא עמד לפגוש את עשו. יעקב פונה אל ה' בתפילה מעומק הלב ומבקש ממנו עזרה ושמירה. בתפילה שלו יעקב מבקש להינצל מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו. למה הוא כופל את המילים וקורא לו גם אח וגם עשו? יעקב בעצם אומר לה': עשו לא מתנהג אליי באהבה כמו שאח אמור להתנהג, אלא באכזריות שמתאימה לעשו הרשע. הוא מוסיף את המילה נָא כדי לבקש מה' הצלה עכשיו ומיד, כדי שעשו לא יהרוס את כל המשפחה והטוב שיש לו.
יעקב אומר לה' כִּי־יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ. אבל רגע, הרי ה' הבטיח לשמור עליו, אז למה הוא פוחד? יעקב היה כל כך עניו, שהוא חשש שאולי הוא עשה טעויות או חטאים שיגרמו לכך שההבטחה שה' נתן לו תתבטל. הפחד הכי גדול של יעקב לא היה על עצמו, אלא על המשפחה שלו. הוא אומר לה' שהוא חושש שעשו יבוא וְהִכַּנִי, כלומר יפגע בו. אבל למה הוא מדבר על עצמו בלשון יחיד כשהוא בעצם דואג לכולם? כי יעקב מרגיש שאם חלילה יקרה משהו רע לנשים ולילדים שלו, זה יכאב לו כל כך עד שהוא ירגיש שבור לגמרי מבחינה נפשית, כאילו פגעו בו בעצמו. הוא מתאר מצב קשה של אֵם עַל־בָּנִים, שזהו תיאור של אימא שמנסה לגונן ולשמור בגופה על הילדים שלה בזמן סכנה. יעקב מתפלל שה' ירחם עליהם ויציל אותם, כדי שיוכלו להמשיך לבנות את משפחת עם ישראל בשלום.