יצא לכם פעם לקבל הבטחה למשהו ממש משמח, אבל פתאום התחלתם לחשוש שאולי זה לא יקרה בגלל איזו טעות שעשיתם? זה בדיוק מה שקורה ליעקב. הוא עומד לפגוש את אחיו עשו, והוא חושש מאוד. ברגע המותח הזה, יעקב פונה אל ה' ומתפלל אליו מכל הלב. הוא מזכיר לה' את ההבטחה לשמור עליו. אבל רגע, אם ה' בעצמו הבטיח לו, ממה יעקב כל כך פוחד? יעקב חשש שאולי הוא עשה טעויות בדרך, ולכן ההבטחה עלולה להתבטל.
לכן, הוא לא סומך רק על המעשים הטובים שלו, אלא נשען גם על המעשים של אבותיו, אברהם ויצחק. כשיעקב אומר את המילים הֵיטֵב אֵיטִיב, הוא משתמש במילה כפולה כדי לבקש מה' שייטיב איתו גם בזכות עצמו, וגם בזכות האבות שלו, כי הזכויות של האבות שומרות עלינו לעולם.
בהמשך התפילה, יעקב מבקש שהמשפחה שלו וכל עם ישראל יהיו כְּחוֹל הַיָּם. למה דווקא כמו חול? תחשבו על חוף הים. הגלים הגדולים מתנפצים אל החוף בעוצמה רבה, אבל החול תמיד נמצא שם, עוצר אותם ולא נותן להם להציף את האדמה. כך גם עם ישראל יעמוד חזק וישרוד מול הכעס של עשו ושל שאר העמים. יעקב מוסיף שהחול הזה הוא כזה אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. אי אפשר לספור את גרגרי החול כי יש כל כך הרבה מהם. יעקב מדגיש את המילה מֵרֹב כדי לומר שהמשפחה שלו תהיה עצומה וחשובה מאוד, ולכן אי אפשר יהיה לספור אותה.