בראשית, פרק ל״ב, פסוק י״ג

מתוך פחד שמא חטאיו יבטלו את ההבטחה האלוהית לשמור עליו מפני עשו, יעקב נאחז בחסד ה' ובזכות אבותיו שעומדת לעד. הוא מזכיר לה' וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, כפילות המדגישה הטבה מוחלטת הנשענת גם על זכות האבות והבטחות שניתנו להם. יעקב מבקש וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, דימוי שנבחר במכוון משום שכשם שהחול שובר את גלי הים, כך יוכלו צאצאיו לשרוד את גלי השנאה של אויביהם. הוא מסיים בתקווה שצאצאיו יהיו כחול אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, כלומר כמות שלא ניתן למנות בשל גודלה העצום וערכה הרב, דבר המבטיח שתמיד יישאר רוב עצום שימשיך להתקיים ולהגן על העם.