קרה לכם פעם שהייתם בדרך ארוכה ופתאום פגשתם מישהו שבא במיוחד כדי לעזור ולשמור עליכם? זה בדיוק מה שקורה ליעקב. באמצע המסע שלו, הוא פתאום פוגש מלאכים. הפעם הוא לא רואה אותם רק בחלום, אלא ממש בעיניים שלו. המילים כַּאֲשֶׁר רָאָם מלמדות שברגע שיעקב ראה אותם, הוא מיד זיהה אותם וידע שהם נשלחו מה'.
בגלל שהייתה שם קבוצה כל כך גדולה של מלאכים, יעקב מכריז: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה. מחנה הוא לא עיר קבועה, אלא מקום שבו קבוצה עוצרת לנוח בדרך למטרה מסוימת. יעקב מבין שקבוצת המלאכים הזו הגיעה כדי להגן עליו ולעזור לו להתכונן לקראת הפגישה עם אחיו עשו.
יעקב כל כך מתרגש מהמפגש המיוחד הזה, שהוא מחליט לקרוא למקום בשם מַחֲנָיִם. הסיומת של המילה מזכירה מילים כמו "שנתיים" או "פעמיים", והיא תמיד מתארת משהו זוגי. יעקב קרא למקום כך מפני שבאותו רגע נפגשו שם שני מחנות שונים: המחנה הארצי שלו עם המשפחה שלו, ומחנה המלאכים השמימי של ה'. המפגש הזה מראה שכשעושים את רצון ה' בארץ, מתחברים ממש למלאכים שבשמיים.