חשבתם פעם למה קוראים לנו בני אדם? או איך בדיוק התחילו החיים של האנשים הראשונים בעולם? כשחוזרים אחורה ליום שבו נברא העולם, מגלים שהבריאה של האדם היא לא סתם סיפור מהעבר, אלא משהו שמלמד אותנו על התפקיד שלנו.
המילים זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם מספרות לנו שה' ברא את האיש והאישה יחד. שניהם חשובים ושווים לגמרי, והם צריכים אחד את השנייה כדי להיות שלמים באמת.
מיד אחר כך כתוב וַיְבָרֶךְ אֹתָם. הברכה הזו היא מתנה עצומה מה'. הוא נתן להם את הכוח המיוחד להביא ילדים לעולם, שזה פלא ענק שלא יכול לקרות בלי עזרה מה'. בנוסף, ה' נתן להם חכמה ואת היכולת להיות אחראים על הטבע, וגם לדעת לשלוט בעצמם ובהתנהגות שלהם.
ואז ה' בחר להם שם. המילים וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם מראות לנו שה' הוא המנהיג של האדם. השם הזה שייך לכל בני האדם, גם לבנים וגם לבנות. למה דווקא השם הזה? כי הגוף שלנו נוצר מן האדמה. השם הזה מיוחד מאוד, כי הוא מזכיר לנו שיש לנו גוף שעשוי מחומר, אבל בתוכו יש נשמה טהורה. זו גם אזהרה קטנה בשבילנו: אנחנו צריכים תמיד לבחור במעשים טובים ולהתנהג בצורה רוחנית, ולא להיגרר רק אחרי דברים חומריים כמו בעלי חיים.
בסוף אנחנו קוראים את המילים בְּיוֹם הִבָּרְאָם. בניגוד לחיות או לתינוקות שנולדים קטנים וצריכים לגדול ולהתפתח לאט לאט, האדם הראשון נברא כשהוא כבר שלם לגמרי, מוכן ומושלם בגוף ובנפש כבר מהיום הראשון שלו בעולם.