קרה לכם פעם שהבנתם לבד שאתם צריכים לעשות משהו חשוב, אבל הייתם צריכים שמישהו ייתן לכם דחיפה קטנה כדי שבאמת תתחילו לעשות אותו? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. להבדיל מתקופות אחרות שבהן אנשים זלזלו בדברי הנביאים, הפעם קורה דבר מיוחד וכולם מקשיבים בכבוד.
קודם כל, העם שומע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם. הם ראו שדברים לא מצליחים להם בחיים, והבינו לבד שזה לא קורה סתם כך, אלא שזהו רמז מה' שעליהם לקום ולבנות את בית המקדש. אבל ההבנה החכמה הזו לא הספיקה כדי להתחיל בעבודה, ולכן הם שמעו גם וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא. המילים של חגי היו הדחיפה המעשית האחרונה שעוררה אותם סוף סוף להתחיל בבנייה.
למרות שבסופו של דבר כולם הסכימו לבנות את המקדש, היה הבדל בין המנהיגים לבין שאר העם. המנהיגים, כמו זרובבל ויהושע, הקשיבו כי הם באמת הבינו את המסר של ה' לעומק. לעומת זאת, התגובה של שאר האנשים הייתה וַיִּירְאוּ הָעָם. כלומר, רוב הציבור פעל מתוך פחד מהתוצאות ומהעונשים של ה', והפחד הזה הוא שגרם להם להקשיב ולעשות את המעשה הנכון.