הבצורת והמשבר החקלאי הפוקדים את העם אינם אירוע טבעי מקרי, אלא תגובה ישירה למעשיהם. המילה כלאו או כלאה משמעותה מנעו ועצרו, והמילה יבולה מכוונת לפריה של האדמה ולתוצרת החקלאית. הפתיחה במילים על כן באה לומר כי העונש מגיע בגלל חטאי העם ומחדלם בבניין המקדש [רש"י, שטיינזלץ].
המוקד הפרשני של הפסוק טמון במילה עליכם. רוב הפרשנים מסכימים כי מילה זו באה להדגיש את האופי הבלעדי והחריג של הבצורת. בעוד שבארצות הגויים ממשיכים לרדת גשמים וטללים כסדרם, השמיים עוצרים את משקעיהם באופן ספציפי ונקודתי רק מעל עם ישראל וארצו [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. יתרה מזו, עצירת הטל נחשבת לקללה קשה במיוחד, שכן בניגוד לגשם, טל אינו נוהג להיעצר בדרך כלל [רד"ק]. תופעה ממוקדת זו מתוארת כפלא של ממש, הממחיש פגיעה של מידה כנגד מידה: מכיוון שבית ה' נותר חרב, הביא ה' חורב ויובש על הארץ [אברבנאל].
לעומת תפיסה זו, ישנה גישה המפרשת את המילה עליכם כתיאור של שלב הנהגה מסוים. לפי קו מחשבה זה, עד עתה נדמה היה כי הקללה, עצירת הטל וחוסר היבול, נובעים מסיבות טבעיות וממערכות השמיים והארץ שפעלו מעצמן נגד העם. אולם מכאן ואילך, העונש צפוי לשנות את אופיו ולהפוך לעונש של השגחה ישירה וגלויה מאת ה' [מלבי"ם].