בגלל חטאי העם והזנחת בניין המקדש, עַל־כֵּן הגיעה בצורת קשה שבה השָׁמַיִם כָּלְאוּ ועצרו מלהוריד מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה ומנעה את יְבוּלָהּ ואת התוצרת החקלאית. עונש זה מכוון באופן בלעדי עֲלֵיכֶם, שכן בניגוד לארצות הגויים שבהן המשקעים יורדים כסדרם, מעל עם ישראל נעצר אפילו הטל, דבר המהווה קללה חריגה. פגיעה נקודתית זו ממחישה מידה כנגד מידה, שבה ה' מביא יובש על הארץ משום שביתו נותר חרב. מזווית אחרת, ציון ההכוונה הישירה כלפי העם מסמן מעבר משלב שבו הבצורת נראתה כפעולה טבעית, לעונש של השגחה ישירה וגלויה מאת ה'.
חגי, פרק א׳, פסוק י׳
עַל־כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.