חשבתם פעם איך מרגיש צבא שפתאום מגלה שהאויב סוגר עליו מכל הכיוונים? אנשי יהודה מצאו את עצמם בדיוק במצב כזה בשדה הקרב. המילה הַמִּלְחָמָה מתכוונת כאן לחיילי האויב, שניצבו גם מולם וגם מאחוריהם ולא השאירו להם דרך לברוח.
במצב הכל כך מתוח הזה, הם עשו פעולה מיוחדת. הכתוב אומר וַיִּצְעֲקוּ, אבל זו לא הייתה סתם צעקה של פחד. זו הייתה קריאה לעזרה שהורכבה משלושה דברים יחד: תפילה ישר לה', הנוכחות של הכהנים, ותקיעה חזקה. השילוב המיוחד הזה הוא מה שהביא להם בסופו של דבר את הניצחון בכוחו של ה'.
הכהנים עמדו שם והיו מַחְצְרִים, כלומר תקעו והריעו כדי להזעיק עזרה. למרות שכבר מהמילה הזו אפשר להבין בקלות באיזה כלי הם השתמשו, מופיעה גם המילה בַּחֲצֹצְרוֹת כדי להסביר ולהדגיש זאת בצורה הכי ברורה שאפשר.