חילופי השלטון בין אביה לאסא בנו מביאים עמם תקופה של רגיעה ממושכת בממלכה, לאחר ימים של עימותים צבאיים. עם מותו של אביה, מתגלה דמותו המורכבת; בעוד שבמקומות אחרים בתנ"ך מתואר כי לבבו לא היה שלם עם ה' והוא הלך בדרכי חטאי אביו, הרי שבהקשר הנוכחי הוא מצטייר כמי ששמר על עבודת המקדש ונלחם את מלחמות ה' [ביאור שטיינזלץ]. ניצחונו הצבאי של אביה על צבאו הגדול והחזק של ירבעם מוסבר כתוצאה ישירה של השגחה אלוהית, שכן העם הלך בדרכי ה' וזעק אליו בעת המלחמה [רלב"ג].
בעקבות ניצחון זה, הכתוב מציין כי שָׁקְטָה הָאָרֶץ, כלומר הארץ נחה מן המלחמה [מצודת דוד]. שקט זה התקיים באופן ספציפי בנחלות יהודה ובנימין [רלב"ג]. הסיבה לאותן עשר שנות שלום נובעת מן המציאות שנוצרה לאחר המלחמה הקודמת: אנשי ממלכת ישראל, שהוכו קשות, נמנעו מלצאת להתקפות חדשות, ומן העבר השני, לאסא המלך החדש לא היה די כוח צבאי כדי ליזום מתקפה משלו נגדם, וכך נוצרה תקופת רגיעה הדדית [ביאור שטיינזלץ].