תקופת שלטונו של מלך יהודה, אביה, מתאפיינת במלוכה קצרה ובמאבק צבאי משמעותי מול ממלכת ישראל. הכתוב פותח בציון משך מלכותו, עובר לזיהוי מדויק של שושלת אמו, ומסיים בהצגת הרקע לעימות המרכזי של ימיו. דרך פרטים אלו משתקפים מאבקי כוח, שינויי מעמד, ומסורות יוחסין מורכבות.
הכתוב מציין כי אביה מלך שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אך הכוונה אינה לשלוש שנים מלאות, אלא לתקופה קצרה מכך [רש"י].
החלק המורכב בפסוק נוגע לזהות אמו, מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל. במקומות אחרים במקרא היא מוזכרת בשם "מעכה בת אבשלום", פער שעורר דיון נרחב בקרב הפרשנים. הגישה המרכזית והפשוטה היא שלאדם אחד ולמשפחתו היו שני שמות, תופעה נפוצה בספר דברי הימים [מצודת דוד, רד"ק], כאשר השמות "מיכיהו" ו"מעכה" קרובים זה לזה מבחינה לשונית [רד"ק].
פרשנים אחרים מבחינים בין שם רשמי לכינוי. יש הסבורים כי "מיכיהו בת אוריאל" הוא שמה האמיתי והמדויק, המופיע כאן משום שדברי הימים הוא ספר יוחסין קפדני של שבט יהודה. השם "מעכה", המופיע בספר מלכים, הוא כינוי שניתן לה מתוך כבוד לכלתה (אם אסא) שהייתה אישה חזקה ובעלת השפעה [רש"י, חומת אנך]. מנגד, יש המציעים כי דווקא "מיכיהו" הוא הכינוי, בעוד אוריאל היה אביה הישיר ואבשלום היה סבה [ביאור שטיינזלץ].
גישה נוספת רואה בשינוי השם ביטוי של כבוד ומעמד. השם שונה ל"מיכיהו" לאחר שהפכה לגבירה, ושם אביה שונה ל"אוריאל" לשבח [מלבי"ם]. שינוי זה נועד להדגיש את היותה אישה כשרה וראויה, ולהרחיק אותה מהזכרת שמו של אבשלום [חומת אנך].
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתוספת האות וי"ו בשם מִיכָיָהוּ. תוספת זו בשמות נשים מעידה על חשיבותן ושבחן. היא מסמלת נשים גיבורות, נשות חיל בעלות עוצמה, שזכו למעמד של הנהגה ושפיטה. האות וי"ו, המאפיינת לרוב לשון זכר, נוספה לשמן כדי להעיד שהן השתוו לגברים במידותיהן וביכולת ההנהגה שלהן [רש"י, חומת אנך].
לבסוף, הכתוב מציין כי וּמִלְחָמָה הָיְתָה בין אביה לירבעם מלך ישראל. ציון זה משמש כפתיח למערכה צבאית שתוצג כאן בהרחבה ופירוט רב, בניגוד לאזכורה הקצר והתמציתי בספר מלכים [מלבי"ם].