לקראת העימות הצבאי מול ממלכת ישראל, מלך יהודה לוקח את היוזמה ויוצא למערכה בתוך שטח האויב. המילים וַיָּקָם אֲבִיָּה מתארות את התנועה הראשונה של ההתקפה [ביאור שטיינזלץ], כאשר אביה יוצא להילחם נגד ירבעם בתוך המחוז של ירבעם עצמו [רש"י].
לצורך נשיאת דבריו לפני הקרב, המלך מתייצב מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם, כלומר בעמדת תצפית במקום גבוה הנישא מעל ההר [מצודת דוד]. השם צְמָרַיִם עצמו נגזר ממשמעות של גובה, בדומה למילה "צמרת" המציינת את הענף העליון שעולה למעלה מכולם באילן [מצודת ציון]. התייצבות זו נעשית באזור אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם, עובדה המדגישה שוב כי המערכה מתרחשת בנחלתו של ירבעם [רש"י], ומעמדה שלטת זו הוא קורא אל המלך היריב ואל צבאו לשמוע את דבריו.