יצא לכם פעם להכיר אדם שיש לו שני שמות שונים, וכל אחד קורא לו בשם אחר? אביה, מלך יהודה, שלט בממלכה רק שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, ולמען האמת אפילו פחות משלוש שנים מלאות.
כשהתנ"ך מספר לנו על אמא שלו, הוא קורא לה מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל. במקומות אחרים קוראים לה בכלל "מעכה". איך זה יכול להיות? פשוט מאוד, באותה תקופה היה נפוץ מאוד שלאדם היו כמה שמות, והשמות מיכיהו ומעכה אפילו קצת דומים בצליל שלהם.
אם תסתכלו טוב על השם מִיכָיָהוּ, תראו שיש בסופו את האות וי"ו, שלרוב מופיעה בשמות של בנים. למה הוסיפו אותה לשם של אישה? זהו סימן מיוחד של כבוד. האות הזו מראה שהיא הייתה אישה חשובה, חזקה וגיבורה, שהייתה לה יכולת להנהיג ממש כמו לגברים של אותה תקופה.
מיד לאחר מכן אנחנו מגלים שוּמִלְחָמָה הָיְתָה בין אביה לבין ירבעם מלך ישראל. המילים הקצרות האלו בעצם מכינות אותנו לסיפור ארוך ומפורט על המערכה הגדולה שהתרחשה ביניהם.