דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק ל״ב

תארו לעצמכם שאתם רודפים אחרי מישהו בכל הכוח, ופתאום מגלים שזה בכלל לא מי שחיפשתם! משהו דומה קרה בשדה הקרב. מפקדי המרכבות רדפו אחרי מלך יהודה, אבל אז קרה משהו שעצר אותם. כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כלומר המפקדים הבינו שזה לא מלך ישראל שאותו הם מחפשים. איך הם ידעו את זה? הם פשוט שמו לב שרק החיילים של ממלכת יהודה באו לעזור לו. ברגע שהם הבינו את הטעות, וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו, הם מיד הפסיקו את המרדף ועזבו אותו. הסיבה לכך היא שהם קיבלו פקודה ברורה מאוד לתקוף אך ורק את מלך ישראל. למרות שמלך יהודה נלחם נגדם באותו קרב, הוא לא היה המטרה שלהם. מבחינתם הוא היה בדיוק כמו כל מפקד רגיל אחר בצבא, ולכן לא הייתה להם שום סיבה להמשיך ולהתמקד דווקא בו.