קרה לכם פעם שראיתם מישהו כל כך כועס, עד שהוא אפילו לא רצה לקרוא לאדם השני בשמו מרוב זלזול? זה בדיוק מה שקורה כאן. המלך כועס מאוד על הנביא מיכיהו בגלל הנבואה שאמר לו, ולכן הוא קורא לו פשוט זֶה. המלך מצווה על השומרים לקחת את מיכיהו ולסגור אותו בתוך בֵּית הַכֶּלֶא, שזהו המקום שבו נועלים אנשים כעונש. הוא לא מסתפק רק בכך, אלא גם גוזר עליו לקבל רק לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ. כלומר, לתת לו מעט מאוד אוכל ושתייה, רק כמות קטנה ודלה שתספיק בדיוק כדי להשאיר אותו בחיים, ולא יותר מזה. המלך פוקד להשאיר את הנביא בתנאים הקשים האלה עַד שׁוּבִי בְשָׁלוֹם. המלך יוצא למלחמה, והוא מתכוון להשאיר שם את מיכיהו עד שיחזור משדה הקרב, כדי שיוכל לבוא איתו חשבון על נבואתו.
דברי הימים ב, פרק י״ח, פסוק כ״ו
וַאֲמַרְתֶּ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִלֻ֜הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד שׁוּבִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.