פלישת האויבים ליהודה מביאה עמה חורבן פיזי וטרגדיה קשה לבית המלוכה, המהווה ענישה אלוהית מכוונת. הפעולה וַיִּבְקָעוּהָ מתארת את פריצת גבולות הארץ והבקעת חומות העיר בידי הפולשים [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. מעבר לביזת הרכוש, התוקפים פגעו קשות במשפחתו של המלך, ובניו ונשיו נהרגו [שטיינזלץ].
מכל בני המלך שרד רק יְהוֹאָחָז, הוא הבן הצעיר, המוכר להלן גם בשם "אחזיהו" – שם שנוצר על ידי היפוך סדר המילים המרכיבות את שמו [מצודת דוד, שטיינזלץ]. העובדה כי וְלֹא נִשְׁאַר־לוֹ בֵּן כִּי אִם־יְהוֹאָחָז אינה מקרית, אלא משקפת ענישה של מידה כנגד מידה מאת ה'. כשם שהמלך יהורם רצח את כל אחיו והותיר את עצמו כבן היחיד ששרד מכל בניו של יהושפט אביו, כך נגזר עליו לאבד את כל בניו, לבד מאחד [רלב"ג].