שבירת הסטטוס קוו המדיני ארוך השנים בין יהודה לאדום מהווה נקודת מפנה במאזן הכוחות האזורי. המילה פָּשַׁע משמעותה מרד. הפרשנים מסכימים פה אחד כי הרקע למרד נעוץ בהיסטוריה הארוכה של שעבוד אדום. החל מימי דוד המלך, שהכניע את אדום והכרית בה כל זכר, הייתה אדום נתונה תחת שליטה מוחלטת של ממלכת יהודה ופעלה כאוטונומיה נלווית שהעלתה מס. לאורך כל אותה תקופה נמנע מאדום להמליך מלך משלה, ותחת זאת מינו מלכי יהודה נציבים מטעמם ששלטו באזור.
בימיו של יהורם המצב משתנה, ואדום מורדת ופורקת את עול יהודה. המעשה של וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מבטא את נטילת העצמאות הגמורה של אדום, שכן המלכת המלך המקומי באה במקומו של הנציב שהיה ממונה עד אז מטעם מלכי יהודה.