הסדרת ירושתו של המלך יהושפט וחלוקת הממלכה בין בניו התרחשה עם שובו מהמלחמה ברמות גלעד. באותה עת, בשנת שבע עשרה למלכותו, הוא למעשה המליך את בנו יהורם עוד בחייו [מלבי"ם].
לשאר בניו העניק יהושפט שפע של רכוש, ובו מגדנות, מונח המתאר דברים משובחים ומעולים כגון פירות מובחרים, בגדים יקרים ואבנים טובות [מצודת ציון], וכן מעדנים [ביאור שטיינזלץ]. מעבר למתנות, נתן להם אביהם גם ערי מצורות, שהן ערים מבוצרות [מצודת ציון], כך שכל אחד מהבנים קיבל עיר מבוצרת משלו לשם שליטה והתנחלות. בעוד אחיו זכו לעושר ולמעמד ברחבי יהודה, ואת הממלכה נתן ליהורם, המלוכה המרכזית עברה אל יהורם מתוקף היותו הבכור [ביאור שטיינזלץ].