תארו לעצמכם עיר גדולה וחשובה שהייתה שייכת למדינה אחת, ופתאום מלך אחר מגיע ולוקח אותה בכוח. זה בדיוק מה שקרה לעיר אילת. בזמן שצבאות ארם וישראל נלחמו סביב ירושלים, התרחש אירוע קשה הרחק בדרום ממלכת יהודה. העיר אילת, שהייתה מקום מרכזי וחשוב מאוד למסחר ולקשרים עם עמים אחרים, נכבשה על ידי רצין מלך ארם. שנים קודם לכן, מלך יהודה שקראו לו עזריה בנה את העיר וצירף אותה לממלכה שלו, אבל עכשיו רצין לקח אותה בחזרה.
כשרצין כבש את העיר, הוא לא הרשה ליהודים שגרו שם להישאר. הפעולה הזו מתוארת במילה וַיְנַשֵּׁל, שפירושה לגרש ולעקור אנשים מהבית שלהם. לאחר שהיהודים נאלצו לעזוב, העיר התמלאה בתושבים חדשים, וכאן יש דבר מאוד מעניין באופן שבו אנחנו קוראים את הכתוב. המילה נכתבת בתנ"ך וְאַרְמִים, אך אנחנו קוראים אותה וַאֲדוֹמִים. הסיבה לכך היא שמלך ארם הכריז שהעיר שייכת עכשיו לממלכה שלו, ארם, ולכן כך זה נכתב. אך בפועל, האנשים שהוא הביא לגור בה היו האדומים, שגרו באזור בעבר לפני שיהודה שלטה בעיר. הוא הושיב אותם שם במקום היהודים כדי שיעזרו לו לשמור על השליטה החזקה שלו במקום.