מלכים ב, פרק י״ח, פסוק ה׳

מעלתו הרוחנית הייחודית של המלך הייתה אמונתו המוחלטת בבורא, שכן בַּה' אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בָּטָח יותר מכל מלך אחר ושמר את מצוות התורה בשלמות מבלי לסור מהן. בשל כך לא קם כמוהו בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, קביעה המלמדת כי הוא עלה בחסידותו על כל המלכים הצדיקים שקדמו לו. יש המפרשים כי השוואה זו למלכים וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו מוגבלת לממלכת יהודה המפוצלת ואינה כוללת את דוד ושלמה שמלכו על כלל ישראל. עם זאת, גישה אחרת גורסת כי יראת השמיים שלו הייתה גדולה אף משל דוד ושלמה, שכן בניגוד אליהם מעשיו היו שלמים והוא לא חטא מעולם.