מלכים ב, פרק י״ח, פסוק כ״ו

שרי יהודה מנסים לשלוט במידע המגיע לציבור ומבקשים מנציג אשור לדבר איתם אֲרָמִית, שהייתה השפה המדינית המקובלת. הם מנמקים זאת באמרם כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ, כלומר שהם מבינים היטב שפה זו כפקידי ארמון בכירים, ומבקשים שיימנע מלדבר יְהוּדִית, היא השפה העברית המדוברת בפי התושבים. מטרת השרים היא למנוע דיון ביטחוני רגיש בפומבי בְּאׇזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל־הַחֹמָה, מתוך חשש ששמיעת איומי האויב תשבור את רוחם של המגינים. כדי שלא לחשוף את פחדם ולעודד את האויב להמשיך להפחיד את ההמון, השרים נקטו בתכסיס והציגו את בקשתם כדאגה לכבודו של הנציג האשורי. הם טענו שאין זה ראוי שהעם הפשוט ייחשף לענייני מלכים, ואף רמזו ששימוש בשפה המקומית ובטיעונים על רצון ה' עלול לעורר חשד בקרב אדוניו שהוא עצמו יהודי.