בשעת דחק קשה נאלץ המלך לשלם מס כבד למלך אשור כדי להציל את עמו ולהבטיח את המשך לימוד התורה ועבודת המקדש. לשם כך הוא קִצַּץ, כלומר קילף וגירד, את ציפוי הזהב מעל דַּלְתוֹת הֵיכַל ה' ומעל הָאֹמְנוֹת, שהיו מפתני ומשקופי השערים או עמודים שניצבו שם. הכאב במעשה זה נבע מכך שהוא נאלץ להסיר את אותו הזהב אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה במו ידיו כדי לפאר את הבית, לאחר שציפוי הזהב המקורי מימי שלמה הושחת. צעד קיצוני זה של פגיעה ברכוש המקדש נעשה בניגוד לדעת רוב חכמי דורו, אך המלך בחר להישען על מיעוט חכם ומחודד כדי להסיר את האיום מעל הממלכה.
מלכים ב, פרק י״ח, פסוק ט״ז
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהֹוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.