משלחת שרי אשור מגיעה לירושלים ודורשת להיפגש עם המלך חזקיהו. השרים וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, כלומר הם ביקשו לשוחח עמו וקראו לו לצאת אליהם [מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. את קריאתם הם הפנו אל האנשים שעמדו על חומת העיר או אל העוברים ושבים בשדה, כדי שיעבירו את המסר למלך [רד"ק]. עם זאת, כללי הטקס המלכותיים קבעו כי מלך אינו יוצא לקראת שר של מלך אחר, ולכן חזקיהו לא יצא בעצמו אלא שלח אליהם מטעמו משלחת של שלושה פקידים בכירים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
בראש המשלחת עמד אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, תואר המציין פקיד מדיני בכיר ביותר הממונה על ניהול ארמון המלך [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מינוי זה של אליקים הגיע לאחר טלטלה שלטונית. בעבר, תפקיד זה הוחזק בידי שבנא, אך הוא תכנן למרוד בחזקיהו ולהיכנע לאשור. לאחר שהנביא גילה למלך על כוונותיו הנסתרות של שבנא, הוא הודח מתפקידו הבכיר, ואליקים מונה תחתיו [רד"ק].
לצידו של אליקים יצא וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר, שלאחר הדחתו שימש בתפקיד האחראי על ענייני החוץ של הממלכה [ביאור שטיינזלץ]. החבר השלישי במשלחת היה וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר. הפרשנים נחלקו לגבי מהות תפקידו של המזכיר. יש הסבורים כי מדובר במזכיר הממשלה [ביאור שטיינזלץ], או בשר הממונה על כתיבת ספר הזכרונות של הממלכה [מצודת דוד]. לעומתם, יש המפרשים כי זהו השר האחראי על ניהול סדרי הדין, שתפקידו לזכור איזה משפט הגיע ראשון לפתחו של המלך, כדי להבטיח שידון בו בראשונה [רש"י].