חזקיהו המלך נודע בצדקתו ובחסידותו הרבה, אך תכונות אלו לא באו על חשבון גבורתו ויכולתו הצבאית. הוא הנחית מכת מחץ על הפלשתים והסיר לחלוטין את האיום שהציבו [שטיינזלץ, אברבנאל].
היקף הניצחון מומחש באמצעות הביטוי מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר. הפרשנים מסכימים כי מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים מתייחס למבנים הקטנים והחלשים ביותר, כדוגמת סוכות שמירה או מגדלים בודדים הנבנים מחוץ לעיר, בתוך השדות והכרמים, שבהם עומדים השומרים על הפירות. לעומת זאת, עִיר מִבְצָר מייצגת את הערים הגדולות, החזקות והמבוצרות. הניגוד בין שני הקצוות הללו בא ללמד שלא נותר מקום שלא הוכה, והניצחון הקיף את הכול, מן הקטן והחלש ועד הגדול והאיתן [מצודת דוד, רלב"ג, שטיינזלץ]. גישה מעט שונה מובאת בתרגום יונתן, המפרש את הביטוי כמכה שהונחתה ממגדל חזק ועד לערים מוקפות חומה [רד"ק].
אזכור גבורתו הצבאית של חזקיהו נועד להדגיש שחסידותו לא החלישה את כוחו. ספר מלכים בוחר לקצר בתיאור מעשיו, אך בספר דברי הימים מתוארת בהרחבה פעילותו הרוחנית הכבירה, שכללה את טיהור המקדש, חידוש עבודת ה׳ וכינוס העם מיהודה ומישראל לעשיית הפסח בירושלים [אברבנאל]. למרות התעצמותו הצבאית של חזקיהו, מלך אשור לא תקף את יהודה באותה עת, אלא עלה רק על שומרון והגלה את תושביה בעקבות חטאיהם. יהודה נותרה שלווה עד שנת ארבע עשרה למלכות חזקיהו, אז הגיעה עת מפלתו של צבא אשור בשערי ירושלים [מלבי"ם].