דוברו של מלך אשור מציג טענה מתריסה בצורת שאלה רטורית, שנועדה להמחיש את חוסר האונים של העמים שניצבו מול האימפריה האשורית [מדוד ועד לחורבן, ביאור שטיינזלץ]. המילה אִישׁ בפסוק אינה מתייחסת לבני אדם, אלא לאלוהויות השונות של אותם עמים. כוונת השאלה היא האם כל אל ואל הצליח להציל את ארצו שלו מידי אשור, כאשר התשובה המשתמעת היא כמובן שלילית לחלוטין [מצודת דוד].
מלכים ב, פרק י״ח, פסוק ל״ג
הַהַצֵּ֥ל הִצִּ֛ילוּ אֱלֹהֵ֥י הַגּוֹיִ֖ם אִ֣ישׁ אֶת־אַרְצ֑וֹ מִיַּ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.