לאחר השלמת התיאור על קורות מלכי ישראל וגלות העם, מוקד הסיפור שב אל ממלכת יהודה ואל ענייני המלכים שנותרו בארצם, עם עלייתו לשלטון של חזקיהו [אברבנאל].
הציון הכרונולוגי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ מעורר את הצורך לדייק בנקודת ההתחלה של מניין השנים. הפרשנים מסכימים כי אין מדובר בשנה השלישית לעצם עלייתו של הושע לשלטון, אלא לשנה השלישית למרדו ולתחילת שלטונו העצמאי [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
כדי ליישב את סדר הזמנים, מוסבר כי הכוונה היא שלאחר שחלפו שלוש שנים מלאות למרדו של הושע, בתחילת השנה הרביעית לשלטונו העצמאי, החל חזקיהו למלוך. מהלך זה משתלב היטב עם הנתונים ההיסטוריים של אותה תקופה: הושע החל למלוך מעצמו בשנה השלוש עשרה למלכותו של אחז מלך יהודה. מכיוון שימי מלכותו של אחז נמשכו שש עשרה שנים בסך הכל, שנות שלטונו הסתיימו בדיוק במהלך השנה הרביעית של הושע, וזוהי הנקודה המדויקת שבה הומלך חזקיהו תחתיו [מצודת דוד].