נפילתה של העיר שומרון מגיעה לאחר מצור ממושך, והכתוב מדייק בציון השנים המקבילות למלכי יהודה וישראל כדי לתאר את משך הזמן שבו התרחש. וַיִּלְכְּדֻהָ האשורים מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
הפרשנים נחלקו בביאור משך הזמן המדויק של המצור, לאור העובדה שהוא החל בשנה הרביעית לחזקיהו (שהיא השנה השביעית להושע) והסתיים בשנה השישית, פער שנראה על פניו כשנתיים בלבד. הגישה המרכזית [רד"ק, ביאור שטיינזלץ] מסבירה כי משמעות הביטוי היא תחילת השנה השלישית למצור. כלומר, חלפו שנתיים שלמות והעיר נכבשה עם הכניסה לשנה השלישית. הרד"ק מוכיח משימוש דומה במילה "מקץ" בפסוקים העוסקים בשמיטת כספים ושחרור עבדים, שמשמעותה יכולה להיות תחילת התקופה.
לעומת זאת, דעה אחרת [מצודת דוד, וכן תרגום יונתן המובא ברד"ק] גורסת כי משמעות הביטוי היא בסוף שלוש השנים, כפשוטו. כדי ליישב את החשבון, מסבירים פרשנים אלו כי המצור החל ממש בתחילת השנה הרביעית לחזקיהו, ושומרון נכבשה בסוף השנה השישית, כך שבפועל נמשך המצור שלוש שנים שלמות.