מלכים ב, פרק י״ח, פסוק י״ד

בעיצומו של מסע כיבוש אשורי, לאחר שנפלו ערי יהודה הבצורות והאיום ריחף מעל ירושלים, מחליט חזקיהו לנקוט צעד דיפלומטי של כניעה כדי להציל את ממלכתו. הוא שולח משלחת אל מלך אשור השוהה בלכישה, עיר מבצר ביהודה שהפכה לבסיס הפעולה של הצבא האשורי.

בפנייתו אל מלך אשור אומר חזקיהו חטאתי, מילה המבטאת כניעה מוחלטת. הפרשנים מסכימים כי משמעות ההודאה היא הכרה בכך שמרד במלך אשור וחדל מלעבוד אותו. מיד לאחר מכן הוא מבקש שוב מעלי, כלומר הפסק את המתקפה על ארצי והסג את כוחותיך. כדי לרצות את מלך אשור, חזקיהו מוסיף את אשר תתן עלי אשא, ומצהיר כי הוא מוכן לשאת ולסבול כל עונש, גזירה או קנס כספי שיוטלו עליו.

בעקבות בקשה זו, מלך אשור אכן מטיל על חזקיהו קנס כבד של שלוש מאות כיכר כסף ושלושים כיכר זהב. רד"ק מאיר את ההקשר ההיסטורי הרחב של אירוע זה, ומסביר כי תשלום הקנס הביא לנסיגה זמנית של מלך אשור ולקניית שקט. עם זאת, השקט לא נשמר לאורך זמן. לאחר תקופה שבה פסק חזקיהו להעלות את המס השנתי לאשור, חזרו הכוחות האשוריים, צרו על ירושלים ואיימו עליה, עד שהאירוע הסתיים לבסוף במפלת מחנה אשור שניגף בלילה אחד על ידי מלאך ה'.