מלכים ב, פרק י״ח, פסוק כ׳

דוברו של מלך אשור לועג למרדו של חזקיהו ומדגיש את הסתירה בין תכנונים תיאורטיים למציאות הנוקשה של שדה הקרב. הוא מטיח במלך יהודה כי אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, כלומר שהתרברבותו, תכנוניו ותפילותיו הם מילים ריקות מול הצורך בכוח צבאי פיזי ממשי. לאור חולשה זו, הוא נשאל עַתָּה עַל־מִי בָטַחְתָּ שיספק לו את העוצמה החסרה, שהרי מצרים היא משענת רעועה, ולפי תפיסתם האשורית המעוותת, ה' כועס על חזקיהו משום שהרס את המזבחות. לסיום, האשורי מאשים אותו כִּי מָרַדְתָּ בִּי, בהתייחסו להפסקת תשלום המס, צעד שנבע כנראה מאי הבנה טרגית שבה חזקיהו סבר שזהו תשלום חד פעמי, בעוד אשור ציפתה לגבייה שנתית.