מלכים ב, פרק י״ח, פסוק ל״א

דבריו של מלך אשור נועדו לשכנע את יושבי ירושלים להיכנע ולזנוח את נאמנותם לחזקיהו בתמורה להקלה מיידית מתלאות המצור. הוא קורא להם עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה, כלומר כוננו עמי הסכם שלום ופיוס שילווה בהגשת מנחה, או לחלופין, כניעה שתביא עמה ברכה של חזרה לעבודת האדמה. בתמורה הוא מבטיח וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ וכן וּשְׁתוּ, כהצעה להשתחרר מהכליאה בחומות העיר ולצאת בחופשיות ללקוט פירות ללא חרפת רעב וצמא. ההבטחה לשתות אִישׁ מֵי בֹרוֹ מתייחסת לשאיבת מים מבורות הממוקמים בגינות החקלאיות שמחוץ לעיר, אף שהשימוש במילה מֵי בהקשר של מי שתייה נחשב חריג מבחינה לשונית.