מלכים ב, פרק י״ח, פסוק כ״א

הדובר האשורי לועג לחוסר האונים הצבאי של יהודה, ומבקר בחריפות את ביטחונה בברית מסוכנת וחסרת תועלת עם מצרים. הוא מדמה את ההישענות על כוח זר לאדם חלש הנעזר במקל הליכה, אך מגלה כי מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה שלו היא מטה הָרָצוּץ, כלומר שבור ומרוסס בחלקו העליון. כאשר אדם יִסָּמֵךְ על קנה זה, לא רק שהמקל לא יישא את משקל גופו, אלא שהוא יישבר וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ, כך שהשברים החדים יחדרו לתוך בשר כף ידו, יפצעו אותה וייצרו בה חור. דימוי זה משקף במדויק את המצב מול פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, שאינו חזק מספיק ומתגלה כבן ברית לא אמין, כך שכל מי שבוטח בו יגלה שהעזרה לה ציפה הופכת בפועל לפגיעה ולרעה.