רבשקה מונה שורה של עמים וממלכות שנכבשו על ידי אשור, במטרה להוכיח כי שום אל אינו מסוגל לעמוד בפני צבאו. יש המפרשים שהמילים הֵנַע וְעִוָּה הן שמות של מדינות נוספות או אלילים, ויש הסבורים שאלו פעלים המתארים את החורבן, ולפיהם מלך אשור הניע וטלטל את העמים ממקומם, עיוות והחריב את ארצם. לאחר מכן הוא שואל בתמיהה כִּי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי, כלומר האם אלילי ארם או עגלי הזהב שעבדו אנשי שומרון הצליחו להגן על עירם. מתוך כך הוא מסיק שכשם שאלילים אלו כשלו, כך גם ה' לא יוכל להציל את ירושלים. השוואה זו של ה' לאלילים חסרי תועלת היא חירוף וגידוף חמור, שגרם לשומעים ולמלך חזקיהו לקרוע את בגדיהם לאות צער ולפנות לבית ה' כדי להתפלל לרחמים.
מלכים ב, פרק י״ח, פסוק ל״ד
אַיֵּה֩ אֱלֹהֵ֨י חֲמָ֜ת וְאַרְפָּ֗ד אַיֵּ֛ה אֱלֹהֵ֥י סְפַרְוַ֖יִם הֵנַ֣ע וְעִוָּ֑ה כִּי־הִצִּ֥ילוּ אֶת־שֹׁמְר֖וֹן מִיָּדִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.