מלכים ב, פרק י״ח, פסוק כ״ה

דוברו של מלך אשור מבקש לשמוט את ביטחונם של יושבי ירושלים בה', ושואל באופן רטורי האם יצא למערכה המבלעדי ה', כלומר מבלי רשותו וגזירתו. מטרתו היא להטיל אימה על השומעים ולשכנע אותם כי אין טעם לצפות להצלה, שכן ה' בעצמו ציווה עליו לעלות על הארץ. ביטחונו של הדובר בשליחותו נבע מהצלחותיו הצבאיות, משימוש בקסמים לבירור רצון האלוהות המקומית, או מהיכרות שגויה עם נבואות ישעיהו על חורבן שומרון שאותן השליך בטעות על ירושלים. עם זאת, למרות טענתו הנחרצת, המילה והשחיתה נאמרה על דעתו האישית, משום שה' לא ציווה עליו במפורש להשחית את הארץ.