מלכים ב, פרק י״ח, פסוק כ״ד

דברי רבשקה נועדו לזרוע פחד ולהדגיש את הפער העצום בין עוצמת אשור לחולשת יהודה. הוא שואל בלעג וְאֵיךְ תָּשִׁיב, כלומר כיצד תעז להפנות את פניך כדי להילחם נגד פַחַת, שהוא שר, נציב או מושל אשורי. כדי להעצים את הלוחמה הפסיכולוגית, הוא מכנה את השרים אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים, שכן בצבא סנחריב אפילו המפקד הזוטר ביותר ממונה על אלפיים חיילים, כמות שחזקיהו אינו מסוגל להעמיד בעצמו. מתוך חולשה צבאית זו הוא מוסיף וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים, שכן בהיעדר כוח עצמאי, תקוותה היחידה של יהודה היא להישען על סיוע מצרי. עם זאת, זהו ביטחון שווא, ומצרים לא תבוא לעזרה בשעת מבחן מול העוצמה האשורית.