חשבתם פעם איך זה מרגיש לעמוד תחת שמיים בהירים, בלי טיפת ענן, ולראות פתאום נהר שלם של מים זורם לעברכם? זה בדיוק מה שקרה לצבאות המלכים. הנבואה של אלישע התקיימה במלואה, ומים הופיעו באורח פלא כדי להציל אותם מצמא, למרות שבמקום שבו הם חנו לא ירד גשם כלל.
מתי הפלא הזה קרה? הכתוב אומר שזה קרה וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה. הכוונה היא לשעת הבוקר, בדיוק בזמן שבו היו מקריבים בבית המקדש את קורבן התמיד של הבוקר. האות כ' במילה כַּעֲלוֹת באה ללמד אותנו שהמים הגיעו בדיוק בעיתוי הזה.
אבל מאין הגיעו המים אם לא היו עננים? הכתוב ממשיך ומתאר וְהִנֵּה־מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם. ה׳ גרם לכך שגשמים ירדו הרחק משם, בארץ אדום, והמים זרמו משם במהירות עד שהגיעו ישר אל הנחל היבש שבו שהה הצבא.
כך, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֶת־הַמָּיִם. הנבואה התאמתה בשלמותה, הנחל התמלא מים, ולכל הצבא היה שפע של מים לשתות. עכשיו המלכים והחיילים היו מוכנים ומלאי כוח להמשיך במערכה הצבאית שלהם.