קרה לכם פעם שהסתכלתם על משהו מרחוק והייתם בטוחים שזה דבר אחד, אבל בעצם זה היה משהו אחר לגמרי? זה בדיוק מה שקרה לצבא מואב. בבוקר, כשהם הסתכלו לעבר מחנה האויב, הם ראו מראה מפתיע מאוד בלב המדבר היבש. המואבים הכירו היטב את האזור וידעו שמעולם לא זרמו שם מים. הם לא חשבו בכלל שקרה שם נס, ולכן כשהשמש זרחה והשתקפה על המים ונתנה להם צבע אדום, הם היו בטוחים וקראו דָּם זֶה.
בגלל הטעות הזו, הם הגיעו למסקנה שהָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים. המילה הזו באה מהמילה חרב, והמואבים חשבו שפרצה מריבה במחנה האויב, ושהמלכים והחיילים נלחמו ופגעו אחד בשני בחרבות שלהם.
כיוון שהם היו בטוחים שהאויבים כבר נלחמו בעצמם, הם הכריזו וְעַתָּה לַשָּׁלָל מוֹאָב. הם הבינו שעכשיו כבר לא צריך להילחם, וכל מה שנשאר להם לעשות זה לגשת בביטחון אל המחנה ולקחת את כל הרכוש והאוצרות שנשארו שם.