דבר ה' בפי אלישע מציע פתרון פלאי למצוקת הצמא, ודורש מהנוכחים להכין את הקרקע לקראת התרחשות נסית. על אף היובש השורר במקום, עליהם לפעול באופן מעשי כדי לקלוט את שפע המים שעתיד לבוא.
המילה עָשֹׂה משמשת כאן כפועל ציווי [רד"ק], והמילה הַנַּחַל מתייחסת לאזור הגיאוגרפי של העמק או המישור [מצודת ציון, רלב"ג].
הפרשנים מסכימים פה אחד כי משמעות הביטוי גֵּבִים גֵּבִים היא בורות וחפירות. ההוראה האלוהית היא לחפור בעמק תעלות ובורות רבים, כדי שאלו יתמלאו במים וישמשו כמאגרי מים למחנה [מלבי"ם, רש"י, מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
מטרת החפירות היא להיערך לנס גלוי שיעשה ה': הבורות יתמלאו במים ללא כל תופעת טבע מקדימה של רוח או גשם. המים שייקוו באותם מאגרים יספיקו לרוויה עבור כל צורכיהם – לשתיית האנשים, למקנה המיועד למאכל, ולבהמות הרכיבה שלהם [רלב"ג].