מותו של מנהיג חזק מהווה לעיתים קרובות נקודת תפנית המעוררת שינויים גיאופוליטיים ומרידות של עמים משועבדים. אחאב נחשב למלך גדול ולאיש מלחמה, ולכן כל עוד היה בחיים, המואבים לא העזו להתקומם נגדו [ביאור שטיינזלץ]. אולם, כְּמוֹת אחאב, כלומר כאשר מת [רד"ק], השתנה המצב. על פי המסורת, המילה נכתבת כאן באות כ"ף, וזהו אחד משלושה מקומות בלבד בתנ"ך שבהם מופיעה צורה זו [מנחת שי].
בעקבות מות אחאב, וַיִּפְשַׁע מלך מואב. הוא מרד במלך ישראל והכריז על עצמאות גמורה [ביאור שטיינזלץ]. המרד החל למעשה כבר בימי אחזיהו, בנו של אחאב, ונמשך גם בימי יורם אחיו, כאשר מלך מואב סירב להמשיך ולהעלות להם מס [רד"ק]. מבחינה מבנית, ציון המרד מופיע כאן שוב לאחר שכבר הוזכר קודם לכן במקומו הכרונולוגי, והוא מובא כעת מחדש כדי להרחיב על השתלשלות האירועים הנובעת ממנו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].