לקראת ההתמודדות מול קואליציית המלכים המתקרבת, העם המואבי נערך למלחמת מגן כוללת ומגייס את כל כוחותיו. באשר לתזמון ההיערכות, ישנה הבחנה מעניינת: בעוד שחלק מהפרשנים מבינים כי ההתארגנות החלה מיד עם שמיעת הבשורה על עליית המלכים [מצודת דוד], הרי שהמבנה התחבירי של הפסוק מעיד כי המואבים כבר שמעו על כך קודם לכן, וכבר הספיקו לתפוס את עמדותיהם מראש [מלבי"ם].
פעולת הגיוס מתוארת במילה וַיִּצָּעֲקוּ, שמשמעותה התאספות המונית שנעשתה על ידי קריאת אזעקה של המאסף [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. היקף הגיוס היה מוחלט והקיף את כל שכבות הלוחמים: מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה, כלומר כל אדם שיודע ומסוגל לחגור חרב ולצאת לקרב [רד"ק, מצודת דוד, רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], וָמַעְלָה, תוספת המכוונת אל הלוחמים המעולים, הגיבורים ואנשי הצבא המנוסים שנמצאים בדרגה גבוהה יותר, כך שאיש לא נעדר מן המערכה [מצודת דוד, רלב"ג].
לאחר ההתאספות, הכוחות הוצבו עַל הַגְּבוּל. הכוונה היא לאזור הספר וקצה המדינה [רש"י], שם הם נערכו במטרה לשמור על ארצם ולבלום את האויבים פן יחצו את הגבול וייכנסו לתוך שטחם [רד"ק, רלב"ג].