קרה לכם פעם שהייתם ממש כועסים, ומיד אחר כך הייתם צריכים להתרכז במשימה חשובה מאוד? זה בדיוק מה שקרה לאלישע הנביא. אלישע כעס מאוד על מלך ישראל בגלל המעשים הרעים שלו, והכעס הזה גרם למשהו עצוב, רוח הנבואה עזבה אותו. ה' לא מדבר עם נביא כשהוא כועס או עצוב, אלא רק כשהוא נמצא במצב של רוגע, שמחה וראש פתוח.
כדי לחזור לשלווה שלו, אלישע מבקש קְחוּ לִי מְנַגֵּן, כלומר, הביאו לי אדם שיודע לנגן היטב. ואכן, וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, כשהנגן החל לנגן, הצלילים עשו את פעולתם. הנגינה הרחיקה את הכעס, הרחיבה את הלב של אלישע ושימחה אותו. בזכות הרוגע שחזר אליו, וַתְּהִי עָלָיו יַד ה', רוח הנבואה שרתה עליו שוב.
אנחנו לומדים מכאן שיעור חשוב לחיים. אם נביא כל כך גדול איבד את הקשר המיוחד עם ה' בגלל כעס, אפילו שזה היה כעס על דברים חשובים ומוצדקים, ברור שגם אנחנו צריכים להשתדל מאוד לא לכעוס ולא להיות עצובים בגלל דברים שקורים לנו ביומיום, אלא לחפש תמיד את השמחה והרוגע.