שר הצבא הנלהב מבקש להעניק מתנה למשרת הנביא ואומר לו הוֹאֵל, כלומר מציע לו לקחת שתי כיכרות במקום אחת, או לחלופין דורש ממנו להישבע שהנביא אכן שלח אותו. נעמן הפציר ולחץ על המשרת לקחת את הכסף, כפי שמעידות המילים וַיִּפְרָץ בּוֹ, וחרף סירובו הראשוני של המשרת שנועד למנוע חשד, הוא נעתר במהרה. לאחר מכן נעמן קשר וצרר, כלומר וַיָּצַר, כִּכְּרַיִם כֶּסֶף והכניס אותן בִּשְׁנֵי חֲרִטִים, שהם נרתיקים וכיסים ארוכים או מיני בגדים ומטפחות. לבסוף, מסר נעמן את המשא אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו, שהם משרתיו שלו, וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו כך שהם הלכו ונשאו את הכסף לפני משרת הנביא.
מלכים ב, פרק ה׳, פסוק כ״ג
וַיֹּ֣אמֶר נַעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרׇץ־בּ֗וֹ וַיָּ֩צַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.