מלך ארם פונה אל מלך ישראל בדרישה רשמית לרפא את שר צבאו, ופותח את דבריו במילה וְעַתָּה כדי להשמיט את גינוני השלום המקובלים ולגשת ישירות לעיקר. בפנייה זו מובלעת בקשה להניח למשקעי העבר, לאסוף את הכעס על נעמן ולקבלו כעת בהיותו עבד מלך ארם. הפקודה וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ אינה דורשת ממלך ישראל לרפא את נעמן בכוחות עצמו, אלא לקחת אחריות ולצוות על הנביא לעשות זאת. בחירת המילה וַאֲסַפְתּוֹ לתיאור הריפוי מבטאת משמעות כפולה: הכנסת המצורע המבודד חזרה אל תוך החברה האנושית, וכן איחוד וקשירה מחדש של בשר גופו המתפורר לכדי גוף אחד שלם.
מלכים ב, פרק ה׳, פסוק ו׳
וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.