מעשהו של גיחזי מגיע לשיאו כאשר הוא מנסה להבטיח לעצמו את השלל שהשיג במרמה, תוך מאמץ להסתיר את מעשיו הן ממשרתי נעמן והן מאדונו אלישע.
המילה העופל מתפרשת על ידי הפרשנים בשני כיוונים עיקריים. הגישה המרכזית היא שמדובר במקום גבוה, מגדל או מבצר חזק שניצב בכניסה לעיר שומרון [רלב"ג, רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה מלשון מקום נסתר, או מלשון "אופל" וחושך, כלומר גיחזי בחר במקום חשוך ומוסתר כדי שאיש לא יראה את מעשיו [רש"י, רד"ק, מצודת דוד].
כאשר הגיעו למקום זה, וַיִּקַּח מִיָּדָם – גיחזי לקח את הכסף והבגדים מידם של שני נערי נעמן [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הסיבה שלקח את הרכוש דווקא שם, מחוץ לעיר, היא שנעמן חשד שמא השליחות אינה באמת מטעם הנביא, ולכן שלח את נעריו כדי לוודא שאלישע אכן מקבל את הכסף. גיחזי חשש שאם הנערים יכנסו עמו אל תוך העיר, תרמיתו תתגלה, ולכן מיהר לקחת את הרכוש מידם עוד בטרם נכנסו [מלבי"ם].
לאחר מכן וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת, ביטוי שזכה למספר הסברים. הפירוש הנפוץ הוא מלשון פיקדון, כלומר גיחזי הפקיד והניח את הרכוש בבית שמור כדי להעלים אותו מאלישע [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, רלב"ג]. פירוש נוסף הוא מלשון פקידה וספירה, לפיו הוא מנה את סכום המטבעות שהיו בשקים [רלב"ג]. גישה שלישית מפרשת זאת מלשון פקידות וציווי: גיחזי הפגין סמכות וחילק פקודות בבית כדי ליצור מצג שווא בפני הנערים שהוא בעל הבית, ובכך לגרום להם לשוב לדרכם [מלבי"ם], או שמינה אנשים מטעמו שיקנו עבורו בכסף הזה שדות, כרמים ועבדים, מה שמסביר את התוכחה שישמיע לו אלישע בהמשך [רלב"ג].
לבסוף, וַיְשַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים – הוא מיהר לשלוח את נערי נעמן לדרכם, כדי למנוע מצב שבו אלישע יראה אותם וסודו ייחשף [רש"י].