התקווה לריפוי עוברת מהשפחה הישראלית אל הדרגים הגבוהים ביותר בשלטון הארמי. שר הצבא מקבל את המידע על קיומו של נביא מרפא בישראל, ופונה מיד להשיג גיבוי ממלכתי כדי לממש את ההצעה.
הפרשנים מסכימים כי המילים וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו מתייחסות לנעמן, אשר ניגש אל מלך ארם כדי לדווח לו על המידע החדש. עם זאת, קיים חוליה מקשרת שאינה מוזכרת במפורש בפסוק: אשתו של נעמן היא זו ששמעה את הדברים מהנערה והעבירה את הצעתה לבעלה, ורק בעקבות זאת הוא הלך אל המלך [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
בפנייתו למלך, נעמן מוסר כי כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה, כלומר, הוא מציג את טענתה שישנה דרך מעשית לרפא אותו מצרעתו [ביאור שטיינזלץ]. כפילות הלשון בביטוי כָּזֹאת וְכָזֹאת באה ללמד שנעמן לא הסתפק במסירת הצעת הריפוי באופן כללי, אלא פירט מספר דברים וציטט במדויק את לשונה של הנערה. מתוך דקדוק זה בדבריה, נעמן הסיק מסקנות על הקשר שבין מחלתו לבין מלך ישראל והנביא הפועל תחתיו [מלבי"ם].
מטרת הדיווח של נעמן לא הייתה רק שיתוף במידע אישי, אלא הנעת מהלך. בעקבות דברים אלו, מלך ארם נרתם לעזור ושולח איגרת רשמית ומנחה כבדה למלך ישראל, מתוך הנחה שמלך ישראל קרוב לנביא, ופנייה מדינית שכזו תגרום לו להורות לנביא לבצע את נס ההחלמה עבור שר צבאו [אברבנאל].