לאחר שלקח בסתר את הרכוש מנעמן, גחזי חוזר לשגרת יומו בניסיון להסתיר את מעשיו. וְהוּא בָא וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו הוא מתייצב לפני אלישע כדי לשרת אותו כדרכו הרגילה [ביאור שטיינזלץ]. אלישע פונה אליו בשאלה מֵאַיִן באת. המילה נכתבת בתנ"ך כ־מאן ללא האות יו"ד, אך נקראת כ־מאין, והפרשנים מסכימים כי משמעות שתי הצורות זהה: מהיכן אתה מגיע.
בתגובה לשאלת הנביא, גחזי בוחר לשקר ולהכחיש את יציאתו, וטוען לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה. פירוש הביטוי הוא לפה ולפה, או אילך ואילך [מצודת ציון, רד"ק], וכוונתו היא לומר שלא יצא כלל מן המקום [ביאור שטיינזלץ].
שאלתו של אלישע לא נבעה מחוסר ידיעה, אלא נועדה לתת לגחזי פתח להודות במעשיו. אילו היה גחזי דובר אמת ולא משקר לנביא, ייתכן שאלישע היה בוחר בדרך פעולה אחרת לתיקון החטא, כגון הוראה להשיב את הרכוש, ובכך להבהיר לנעמן שהנביא עצמו לא היה מעורב בלקיחת השלל. אולם, כיוון שגחזי בחר לכחש ולהוסיף את עוון השקר על פשעו הראשוני, הוא חרץ את דינו לעונש הצרעת החמור שיוטל עליו מיד לאחר מכן [רלב"ג, אברבנאל].