קרה לכם פעם שקיבלתם פתק או מכתב, והשולח ישר ביקש משהו בלי אפילו לכתוב קודם "שלום, מה שלומך"? זה בדיוק מה שקורה כאן. מלך ארם שולח מכתב למלך ישראל, והמכתב מתחיל במילה וְעַתָּה. המילה הזו מראה שמלך ארם דילג על כל הברכות והנימוסים הרגילים של תחילת מכתב, וניגש ישר לעיקר הבקשה. בתוך המכתב מסתתרת גם בקשה אישית: מלך ארם מבקש ממלך ישראל לשכוח את המלחמות והכעסים שהיו בעבר עם נעמן, ולקבל אותו אליו יפה.
בסוף המכתב, מלך ארם דורש ממלך ישראל וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. מלך ארם לא באמת חושב שמלך ישראל הוא רופא שיכול לרפא את נעמן בעצמו. הכוונה שלו היא שמלך ישראל ייקח אחריות וידאג שהנביא ירפא אותו. אבל למה הוא משתמש במילה וַאֲסַפְתּוֹ? אדם שחולה בצרעת צריך להתרחק מכולם ולחיות לבד. לכן, כשהוא מבריא, בעצם "אוספים" אותו ומחזירים אותו פנימה אל תוך החברה, בחזרה אל המשפחה והחברים שלו.