מלכים ב, פרק ה׳, פסוק ה׳

II Kings 5:5Sefaria

וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֶךְ־בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶר אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֩לֶךְ֩ וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶף וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃

חשבתם פעם איך זה מרגיש להגיע לארץ חדשה ולא לדעת בדיוק איך הדברים עובדים שם? זה מה שקרה למלך ארם. הוא רצה לעזור לנעמן להתרפא, ולכן שלח איתו סֵפֶר, שזה בעצם מכתב רשמי. אבל באופן מפתיע, הוא הפנה את המכתב אל מלך ישראל, ולא אל אלישע הנביא שאמור לרפא את נעמן. למה בעצם? מלך ארם פשוט לא הכיר את ההתנהלות בישראל. הוא היה בטוח שהנביא עובד אצל המלך, ושהוא יסכים לעשות נס ולרפא את נעמן רק אם המלך יצווה עליו לעשות זאת. לכן הוא אומר לנעמן לֶךְ־בֹּא, שזו פשוט הנחיה לצאת לדרך וללכת אל הנביא. כדי להבטיח שהכל יצליח, נעמן לא יוצא בידיים ריקות, אלא וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אוצרות גדולים. האוצרות האלו היו מתנה שנועדה לנביא עצמו, כדי לפייס אותו ולשאת חן בעיניו. בין המתנות היו חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, שנקראות כך כי אלו בגדים שמחליפים כאשר מורידים בגד אחד ולובשים אחר במקומו. בנוסף, הוא לקח איתו וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב, שהם ששת אלפים מטבעות זהב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.