תגובתו הזועמת של נעמן נובעת מאכזבתו מהפתרון שהוצע לו, שנתפס בעיניו כמרשם רפואי טבעי וחסר היגיון. הוא מצהיר כי הנהרות אֲמָנָה וּפַרְפַּר, שהם נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, טובים יותר מכל מקורות המים של ישראל, כאשר המילה הכתובה "אבנה" נקראת אֲמָנָה משום שהנהר הוכר בשני השמות. מתוך כך הוא שואל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי, טענה שיכולה להתפרש כהנחה תיאורטית שאם רחיצה מרפאת עדיף לטבול בנהרות דמשק, או כתמיהה מתוך ניסיונו האישי, שהרי הוא רוחץ בהם מדי יום ואינו נרפא, ולכן גם הירדן לא יועיל. מתוך מסקנה שדברי הנביא חסרי תועלת, הוא פונה והולך בְּחֵמָה, כלומר בכעס.
מלכים ב, פרק ה׳, פסוק י״ב
הֲלֹ֡א טוֹב֩ (אבנה) [אֲמָנָ֨ה] וּפַרְפַּ֜ר נַהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.